מקור הלבשת הבית

שנות ה-90 היו שלב של ערכים ותפקודים מודרניים יותר. התשוקה החדשה הזו הייתה השלמה לחיי המשפחה הפופולריים יותר ויותר ברחבי העולם. התקדמות הטכנולוגיה וצמצום כוח האדם של תאגידים אפשרו לנשים לבסס קריירה משלהן. בנוסף לטיפול בילדים בבית, עליהם לעבוד גם בבית. שוק הפיג'מות התרחב לכלול את מה שאנשים לובשים כשהם הולכים הביתה, לאו דווקא מה שהם לובשים כשהם הולכים לישון. בנסיבות אלה, המושג של פיג'מה (Sleepwear) הפך בהדרגה למושג ביתי (Home wear). בנוסף לאופנה, אנשים מודאגים מאוד גם לגבי מה שהם לובשים בבית. מסיבת הבית כבר מזמן עלתה על הצרכים הבסיסיים של לבוש בלבד. לנשים אולי יש הרבה אופנה בארונות הבגדים שלהן, אבל הן גם רוצות לקבל את הסגנונות והצבעים הפופולריים העדכניים ביותר של לבוש ביתי. לא רק שהם צריכים להיות נוחים בבית, אלא שהם גם רוצים להיראות סקסיים ויפים יותר.
בסין, הרעיון של הלבשה לבית הוא בדרך כלל יבוא מערבי. בשנים שלפני הפתיחה לא היה לאנשים כמעט מושג של פיג'מה מיוחדת וביגוד ביתי. ללבוש בגדים ישנים, מכובסים, מיושנים וסווטשירטים בבית היה הדבר הכי נורמלי. עם העמקת הרפורמה והפתיחה, בתחילת שנות ה-80, הופיעו בסין מפעלי הלבשה תחתונה ופיג'מות מקצועיים, שהביאו את הרעיון של מוצרי תחתונים ופיג'מות מקצועיים לנשים. בהמשך, הוקמו בשוק אזורי תחתונים ופיג'מות מיוחדים, ופיג'מות עצמאיות שונות זכו להכרה ומקובלת על ידי רוב האנשים. תוך 20 שנה בלבד, כלכלת סין עברה שינויים אדירים, יכולת הצריכה של אנשים שופרה מאוד, וגם תנאי החיים ומודעות הלבוש שלהם התפתחו בצעדי ענק. בגדי הבית חדרו לבתיהם של תושבים עירוניים וכפריים, ויצרו תעשייה ענקית, עם יותר ויותר פלחי שוק מקצועיים ועוד ועוד סגנונות בינלאומיים.
בתחילת שנות ה-90, עקב כניסתן של דרמות קוריאניות, החלה לצמוח בסין תרבות ה"קוריאנית האוהבת-, שהייתה גם אב הטיפוס המקורי של תרבות האוהבים- הקוריאנית. ביצוע העלילה והרקע המיינסטרים של דרמות קוריאניות נותנים מענה לטעם האסתטי של הקהל הסיני. יחד עם זאת, העלילות המציגות את המורשת התרבותית של קוריאה בפירוט מאפשרות לאנשים לראות פיסות מהתרבות הסינית המסורתית, כמו אדיקות משפחתית, כבוד לקשישים, כבוד לאדיבות והגנה על נימוסים וכו', ולמצוא תחושת שייכות בהדהוד, ובכך לכבוש מספר רב של קהלים וליצור הרבה "מעריצים קוריאנים". ברקע תרבותי זה נולדו מוצרים שונים של תרבות "קוריאנית-אוהבת", כאשר הבגדים הם הראשונים שהושפעו. ביניהם, תרבות בגדי הבית החמים והעדינים הייתה פופולרית עוד יותר בקרב "מעריצי קוריאנים", והחל עידן פרטי הלבוש "אוהבים- קוריאנים". עם הפופולריות של כמה דרמות קוריאניות, תרבות בגדי הבית הקוריאנית המקושרת אליהן הפכה יותר ויותר בוגרת והחלה להתפתח למגמה אופנתית בה דוגלים "מעריצים קוריאנים", והפכה לסמל מובנה של טעם וסגנון. האפקט הקטליטי של דרמות קוריאניות הוארך, מה שגרם לאפקט דומינו בעסקים.